אייקום תקשורת בע"מ נ' פורקסמנג' בע"מ

החלטה

בפני בקשה למחיקת סע' 13 בכתב התביעה המתוקן (להלן: "כתב התביעה") והוצאת נספח ג' מנספחי כתב התביעה.

במסגרת כתב התביעה אשר הגישה המשיבה, טוענת המשיבה כי העניקה למבקשת שירותים ואף קבלה כנגדם המחאה בסך 11,500£ אשר שוות ערך ל- 80,879 ₪. ההמחאה לא נפרעה ולפיכך הוגשה בקשה לביצועה, כאשר נוכח טענת המבקשת שלא היא אשר משכה את ההמחאה, הוגש כתב התביעה.

בכתב התביעה, בסע' 13, טוענת המשיבה כי בהתכתבויות שבין הצדדים הודה למעשה מנהל החשבונות של המבקשת בקיומו של חוב למשיבה בסך של 36,091 ₪. טענה זו תומכת המשיבה בהודעת אי-מייל אשר הועברה לה ביום 28.5.10 (נספח ג' לכתב התביעה).

בעקבות הגשת כתב התביעה ולנוכח הנטען בסע' 13 בכתב התביעה, הוגשה בקשה זו. לטענת המבקשת, בעקבות דיון שהתקיים ביום 21.4.10, ניהלו הצדדים מו"מ בניסיון להגיע לכדי פשרה ליישוב המחלוקות ביניהם. מו"מ זה, כדרכם של משאים ומתנים, נעשה מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות הצד שכנגד ועל יסוד ההנחה שלא ייעשה שימוש במסמכים המוחלפים במסגרתו. הטענות בדבר ההודאה במקצת החוב הנטען (סע' 13 בכתב התביעה) כמו גם הודעת האי-מייל מיום 28.5.10, מבטאים חלק מאותו מו"מ שניהלו הצדדים. לפיכך, טוענת המבקשת שאסור היה למשיבה להציגם בפני בית המשפט.

המשיבה מצידה, טוענת כי במוקד המחלוקות נשוא תביעה זו טענה בדבר זהות מושכת ההמחאה נשוא התביעה וכי המבקשת עצמה צירפה לתצהיר מטעמה שלל מסמכים מתוך ההתכתבויות והמגעים שניהלו הצדדים נוכח המחלוקות ביניהם. עוד טוענת המשיבה כי ביום 23.5.10 התקיימה ישיבת גישור במשרדי המבקשת אך זו הוקדשה לניסיון לגשר על הפער בטענות לאישיות המשפטית הנפרדת של החברה הזרה והניסיון לא צלח. חילופי המכתבים לאחר אותה פגישה, טוענת המשיבה, בכלל התייחסו לעניין אחר – ההתחשבנות בין הצדדים. עניין זה נדון עוד טרם אותה פגישה וגם לאחריה. המסמך דנא, טוענת איפה המשיבה, איננו חלק ממו"מ והניסיון להוציאו מתיק בית המשפט מבטא חוסר תום לב.

בהתאם לפסיקה, הוכרה חסינותם ואי קבילותם של מסמכים שנוצרו במסגרת משא ומתן לפשרה. כללים אלו נקבעו בכדי לאפשר ניהולו של מו"מ חופשי כך שתמוצה האפשרות לפשרה החוסכת הכרעה שיפוטית. ניהולו של מו"מ שכזה כרוך לעיתים מזומנות בויתורים כלשהם ואך ברור כי חשש של בעל דין מפני שימוש באותם ויתורים מוצעים למקרה שהמו"מ ייכשל, יפגע ביעילות המו"מ. בית המשפט אומנם מודע לכך שויתור במהלך מו"מ אינו מהווה הודאה בזכות הצד שכנגד, אך בעלי דין חוששים כי קלפיהם ייגלו לעין השמש, ויגרמו להשפעה פסיכולוגית על בית המשפט. חשש זה ניתן להבין וככל שהוא יוצר חסם מפני מו"מ כן ואפקטיבי – ראוי להסירו. כך הוכרה חסינותם של מסמכים שנוצרו כהכנה וכחלק ממו"מ, בין בין הצדדים במישרין ובין כחלק מהליכי יישוב סכסוכים חלופיים כגון גישור (בעמ  8769/08 פלוני נ' פלונית [31.12.08]).

לשם הסקת המסקנה כי מסמך או אמרה אינם קבילים בהקשר המתואר, נדרש כי יוכח שאכן היו מגעים אמיתיים לפשרה בין הצדדים; כי המסמך או האמרה היו חלק ממגעים אלו; וכן כי בנסיבות העניין לא קם חריג לאי קבילות המסמך כראיה.

עיון בטענות דנא, מלמד שעסקינן במסמך אשר הועבר למשיבה ביום 28.5.10, דהיינו: לאחר תחילת ההליכים המשפטיים ולאחר קיומו של דיון בהתנגדות ביום 21.4.10. על פניו איפה, עובדות אלו כשלעצמן ואף בלא התייחסות לתוכן האי-מייל, תומכים בטענת המבקשת לפיה מדובר בחילופי דברים במהלך מו"מ. בשלב זה הרי איש איננו טוען להמשך יחסי מסחר כלשהם בין הצדדים.

לטענת המשיבה, הישיבה ביום 28.5.10 התמקדה אך ורק בשאלת היריבות נוכח זהות מושכת ההמחאה נשוא התביעה. אין בפני פרוטוקול של אותה פגישה וטוב שכך, שכן חילופי הדברים נועדו להיוותר חסויים. מאידך, ניתן להיווכח כי בהתנגדותה לביצוע השטר לא הסתפקה המשיבה בטענת היריבות אלא אף טענה להיעדר חבות במכלול ההתחשבנות (למשל סעיף 7 בהתנגדות בתיק 36349-01-10). כאשר אלו המחלוקות ובלא שיהא צורך בבחינת תוכנם המדויק של חילופי הדברים בפגישת הצדדים, אך סביר איפה לאור עיתוי העברת המסמך, שאף הוא היווה חלק ממכלול המגעים וביחס למכלול המחלוקות לקראת האפשרות לפשרה.

לטענת המשיבה המו"מ לא צלח. אכן, זה המצב למרבה הצער, אך כך תמיד המצב כאשר מתעוררות מחלוקות באשר למסמכים שהוחלפו במהלך מו"מ. לו צלח המו"מ הרי ודאי שלא היו מחלוקות נוספות. עצם כשלון המו"מ איננו הצדקה לחשיפת חילופי הדברים במהלכו. טענה כלשהי לפיה המו"מ לא היה "אמיתי" איין ודומני שנהפוך הוא, עצם ההודעה במקצת החוב (כטענת המשיבה) דווקא רומזת לניסיון כן להביא ליישוב המחלוקות.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כל הצדקה לניסיון המשיבה לחשוף מידע מתוך אותו מו"מ שקיימו הצדדים לאחר שהחל ההליך המשפטי. נהפוך הוא, הן בכלל והן נוכח הסיכוי שמא בכל זאת בסופו של יום תושג פשרה בין הצדדים, ראוי שכל תוכנו של המו"מ יוותר נחלת הצדדים ולא ייחשף לעיני בית המשפט.

אשר על כן אני נעתר לבקשה. סעיף 13 לכתב התביעה המתוקן יימחק ונספח ג' לכתב התביעה המתוקן יוצא ולא יהווה חלק מחומר הראיות בתיק.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.